אסבסט (או אזבסט) הוא שם כולל לקבוצת חומרים סיביים, העשויים מסלעי מינרלים סיליקטיים של ברזל הידררידי או מגנזיום. האסבסט שימש את האדם משחר ההיסטוריה, החל מיצירת אריגים לבגדי קבורה ועד להקמת מבנים מסוגים שונים בעשורים האחרונים. האסבסט קיבל פופולאריות עקב תכונות דוגמת עמידות גבוהה בפני אש, מים וחומר, אלא שעם השנים שמו לב לסיכון שהופך את האסבסט למסכן חיים. אז ממה נובע הסיכון הזה? ומה אפשר לעשות כדי להיפטר מהאסבסט בצורה בטוחה?
הסכנות העיקריות של האסבסט
אם אתם מתגוררים בתוך או בסמוך למבנה בו אלמנטים מאסבסט, דעו שאתם בסכנה לא קטנה. את האסבסט מגדירים כאבק מזיק ומסוכן לבריאות, שטומן בחובו פוטנציאל מסרטן. כאשר סיבי האסבסט חודרים לתוך מערכת הנשימה של האדם, עלולות להיגרם מחלות המכונות "הפנוימוקוניוזיס" – כלומר מחלות הנובעות מעצם החשיפה של האדם לאבק מזיק. מחקרים מצאו קשר חיובי בין נוכחות אסבסט לבין חשיפה למחלות חמורות ומסכנות חיים, ובעיקר סרטן הריאות, אסבסטוזיס ומזותליומה. מחלות אלה אינן ברות טיפול, וההידבקות בהן עלולה להיות מיד עם החשיפה לחומר, או אפילו אחרי עשרות שנים ממועד החשיפה העיקרית לאסבסט.
יש להדגיש כי הסכנה נוצרת כאשר האדם נחשף לאסבסט במצב התפוררות, המביא לשחרור סיבי האסבסט לאוויר. בבית ובו תקרה או קיר העשויים מאסבסט הסיבים המזיקים עלולים להיווצר בפעולות סטנדרטיות ושגרתיות דוגמת קידוח, חיתוך או ניסור בתשתיות האסבסט – בין אם עקב העובדה שמבצעי הפעולות אינם מודעים לפוטנציאל המסוכן של החומר, ובין אם עקב גישת ה"יהיה בסדר" המאפיינת למרבה הצער לא מעט ישראלים.
איבוד החומר עלול להיווצר גם בצורה טבעית, עקב גורמים דוגמת עייפות החומר, פגעים שונים של מזג האוויר, שחיקה טבעית וכן הלאה. רמת הסיכון כאן היא מופחתת בהשוואה לפעולות יזומות המביאות לשחרור סיבי האסבסט, אבל בפועל הסיכון עדיין קיים.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
נתונים על חשיפה לאסבסט והסיכונים הכרוכים בו, מישראל ומחוצה לו, מצביעים על כך שהסיכון המוגבר מופיע אצל אנשים שהמפגשים שלהם עם אסבסט היו תכופים יחסית – במסגרת "חשיפה תעסוקתית": עובדים במפעלי אסבסט, לדוגמא, או פועלי בניין שחלשו על מבנה העשוי מאסבסט.
עם זאת בהחלט יכול להיות מצב בו חשיפה סביבתית לאסבסט היא שגרמה למחלות הבעייתיות שהוזכרו מעלה, למשל אנשים שהתגוררו במבני אסבסט או בסמוך אליהם, בני משפחתם של עובדים הנחשפו לאסבסט ועוד. אם אתם נמנים על אחת מהקבוצות האלה, מומלץ לבצע בדיקות רפואיות וגם פעולות להסרת המפגע מהסביבה המקיפה אתכם.
כך נפטרים מהאסבסט
הצעד הראשון בדרך להתמודדות עם האסבסט הוא בדיקה האם אכן בתקרה או בקירות המקיפים אתכם יש מצבור אסבסט. הבדיקה הרלוונטית היא בדיקת צובר, הנעשית באמצעות נטילת דגימה קטנה מהחומר וניתוח במעבדה של סוג החומר, ריכוז האסבסט וכן הלאה. ניתן לבצע את הבדיקה הזו באופן עצמאי, אם כי רבים מעדיפים לפנות למומחים.
כאשר מתגלה אסבסט, אין מנוס מלפנות לחברה או לגורם מקצועי המתמחים בפינוי מפגעי אסבסט. עבודת הפינוי יכולה להיעשות רק על ידי קבלן לו רישיון תקף לעסוק באסבסט מטעם המשרד להגנת הסביבה, ובעזרת צוות הנמצא במעקב אחר הבריאות שלו. העבודה ברמה הכללית מבוססת על סגירת אזור העבודה כך שלא תהיה חשיפה לסיבים המזיקים, ביצוע פעילויות הממזערות את ריחוף הסיבים באוויר (תוך שימוש באמצעי הגנה מצד המפנים), עיטוף הרמטי של האסבסט ופינוי שלו לאתרים ייעודיים המורשים לכך. לאחר השלמת המשימה נדרשת בדיקה נוספת, שתכליתה לראות האם אכן כבר אין במבנה רמות שאינן תקינות של אסבסט.
